"אלה שמות": מחשבה פוליטית בָּעברית – פתח דבר

"אלה שמות": מחשבה פוליטית בָּעברית, הגיליון הארבעה-עשר של מפתח המונח לפניכם, הוא ניסיון לבחון את פוריותה ומשמעותה הפוליטית של העבודה המושגית בעברית (דווקא) מתוך עיון בכמה "שמות" המאכלסים את השפה הזאת. הווי אומר: הוא מוקדש לפעולת המשגה שאינה רואה בעברית שפה מקרית, שקופה לעבודה התיאורטית ושקולה לכל שפה אחרת.

בית ספר

בית הספר נמצא היום, אולי יותר מאי פעם, במרכזו של ויכוח לוהט. ויכוח זה, שמתנהל הן בזירה הציבורית והן במחקר האקדמי, נוטה להצטמצם לדיכוטומיה ברורה, שבכל אחד מקצותיה עמדה נחרצת נגד בית הספר או בעדו.

בעל חיים

בעשורים האחרונים, במסגרת מה שכבר זכה לכינוי ״המפנה החייתי״ במדעי הרוח והחברה, פילוסופים ותיאורטיקנים פוליטיים מביעים עניין הולך וגובר בשאלות הנוגעות ליחסים המורכבים שבין האנושי לחייתי, ובפרט לשאלת הקשר בין המובנים הפוליטיים והמובנים החייתיים של החיים ושל הקיום הגופני.

השם המשתתף

הדברים הבאים מוקדשים לבירור יחסי הקרבה המתקיימים בעברית בין דברים שונים הנקראים באותו שם או מסתעפים מאותו שורש. בכוונתי להתבונן בעברית כפי שהיא מופיעה על עברה ומקורותיה ועד לדיבור העכשווי, לקרוא בשמות, לבחון מטאפורות ולקחת ברצינות משחקי מילים, מתוך הנחה שאלה מופעי לשון שבהם השפה מעידה על עצמה.

יד ישראל תקיפה

מאמר זה עוסק בשימושים עכשוויים בדברי הרמב״ם, ובפרט במגוון הפרשנויות שמעניקים רבנים אורתודוקסים כיום לצירוף ״יד ישראל תקיפה״. הוא מתמקד בשימוש הייחודי שעושים בצירוף זה רבני הציונות הדתית, אך מפעם לפעם אדרש גם לשימושים שעושים בו רבנים בני חוגים אחרים, ולו לשם השוואה.

כריית נשים

מדינת ישראל נחשבת באופן מסורתי למדינה פרו-נטליסטית בעיקר בזכות מתן זכויות יוצאות דופן לאימהות (בעיקר לאימהות ״עובדות״) בשנות המדינה הראשונות. אף שבמשך הזמן הלכו זכויות אלה והצטמצמו, הטענה שישראל היא מדינה פרו-נטליסטית המשיכה להישמע, אלא שכעת נטען שהביטוי המובהק אם לא הבלעדי לכך הוא שימוש ליברלי וחסר תקדים בטיפולי פוריות מסובסדים, בפרט מסוג ההפריה החוץ-גופית (IVF). ההסבר שניתן לטענה שישראל היא מדינה פרו-נטליסטית מתבסס בעיקר על נימוקים הנשענים על “המאבק הדמוגרפי”, כלומר על מדיניות שנועדה לעודד ילודה באוכלוסייה היהודית כדי לשמר רוב יהודי בישראל. במאמר זה אתייחס לבעייתיות שבהצגה זו של הדברים ואציע את המושג “כריית נשים” כמסגרת חלופית להבנת המדיניות הישראלית בנוגע למתן טיפולי פוריות ולנושאי פוריות האישה בכלל.

עירוב

על פי דין תורה, אסור לטלטל חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים בשבת. כדי לענות על הצורך בטלטול בשבת הנחוץ לקיום חיי קהילה, ובפרט כדי לאפשר ארוחות משותפות ליותר מבית אב אחד בשבת, הגו חז"ל כלי הלכתי בשם "עירוב".

עלייה

שאלת היחסים בין המושג "עלייה" בעברית החדשה לבין לשון זו עצמה היא סבוכה ונפתלת. כמו מילים רבות, ויש שיאמרו כמו הלשון כולה, נמצאת הוראתה של המילה "עלייה" בלשון ימינו שונה ומצומצמת מהוראותיה השונות לאורך גלגולי הלשון.

ריבונות

במאה השבע-עשרה קיבל המושג "ריבונות" משמעות קיצונית: סמכות לפעול ללא הגבלה. במחצית השנייה של המאה העשרים הופיעה מגמה נגדית, השואפת להשיב את הריבונות לממדיה הקודמים, ואולי אף לצמצמה עוד יותר, אך במאה העשרים ואחת נדמה שהריבונות במובנה הקיצוני מאיימת לחזור ולצוף על פני השטח.

שיבה

השיר הבא הוא שיר געגועים למקום שהיה ואיננו. מקום שעל אף שחרב אני מוצא עצמי מתהלך בשביליו הלוך ושוב, ופול ונפול ושכוב ושוב, כנראה משום שאין לי שבילים אחרים להתהלך בהם. מבחינת הגאוגרפיה של הזיכרון מדובר במקום שנמצא פחות או יותר בין העיירה הצ'כית רוסטינד אוליצי לעיירה הצ'כית זכרון יעקוב. הוא הוא כפר אשכנז, כפר האשכנזים.