פנאי
מהו בדיוק פנאי? קשה ואולי אף בלתי אפשרי בימינו להגדיר את מושג הפנאי שלא על דרך השלילה. פנאי, במשמעותו היומיומית, הוא זמן (או אופי פעילות מסוים המתרחש בפרק זמן זה) שפנוי מדברים אחרים. בראש ובראשונה זהו זמן שאינו מוקדש לעבודה או לדאגה לצורכי הגוף והבית, ובהרחבה, זהו זמן שאינו מוקדש לכל מה שהכרחי לקיום.
פסאודו-פוליטי
בחלקו הראשון של המאמר אערוך תרגיל בהמשגת הפסאודו־פוליטי ואציג אותו באמצעות שלוש הגדרות שונות אך חופפות בחלקן, שישלימו זו את זו. בחלקו השני אטען כי את מושג הפוליטי כפי שאנחנו תופסים אותו כרגע, כ"פרובלמטיזציה של השלטון", יש להבין כאפשרות אחת מבין שלוש של היות־פוליטי בעולם, ואקביל בין האפשרויות הללו לשלושה דיסקורסים שונים, שבאמצעותם אנסח הגדרה רביעית ומופשטת יותר לַפסאודו־פוליטי.
פרטיות
פרטיות נתפסת ונחווית במסורת המחשבה הפוליטית הליברלית כמושא ראוי לדאגה וכמה שאין די ממנו ולפיכך שזקוק להגנה משפטית. סביב הבנה זאת התפתחו מחלוקות פילוסופיות הנוגעות, בעיקרן, לסיבות לחשיבותה של פרטיות, לרכיבים הייחודיים לה הראויים להגנה, להקשרים שבהם היא מתממשת ועוד. בבואו לפרום כמה מן הקשיים הפוליטיים וההמשגתיים שמאפיינים את שיח הפרטיות, מאמץ המאמר פרספקטיבה פמיניסטית הממקדת את המבט הביקורתי בטשטוש המושגי והפרקטי בין האישי לפרטי הרווח בשיח הפמיניסטי. מהלך זה יאפשר להבחין בין שני מובנים משלימים למושג פרטיות: האחד הוא המובן המודרני־ליברלי הרווח, והשני איננו בהכרח מה שניתן לחילול ולחדירה, אלא גם מה שעשוי בעצמו לחדור ולחלל דברים שמעבר לפרטיות.
ציונות-דתית
מאמר זה בוחן מגמות פוליטיות, דתיות וחברתיות עכשוויות בציונות הדתית לאור הספרות המחקרית שנכתבה על "הציונות הדתית". מבחינה היסטורית יש מקום להטיל ספק בקיומה של אידיאולוגיה ציונית-דתית אחידה אף לפני שנות ה-2000, אך זוהי שאלה שההכרעה בה מצריכה מחקר נוסף. טענתי היא שהאטימולוגיה וההמשגה התיאורטית של הציונות הדתית כאידיאולוגיה המאחדת בין הממדים הסותרים לכאורה של הלאומיות המודרנית והדת היהודית היא כיום אנכרוניסטית ואף מטעה.
שלטון
בדברים שלהלן אנסה להציג מחדש מושג "רזה" של שלטון, כזה שאינו מניח את המדינה כצורה אפריורית של מחשבה על השלטון, וגם לא את מושג הריבונות, שמיטיאני או אחר, כתמצית מושג השלטון. לאחר שאצטייד במושג הזה, אוכל לשוב לשאלת היחסים בין שלטון למדינה ואל הממד התיאולוגי של הצגת השלטון (ובכלל זה השלטון המדינתי). בין המושג הרזה של השלטון למובן התיאולוגי שלו תיפרשֹ, כך אני מקווה, סקיצה של מושג השלטון, או לכל הפחות של המרחב שבו יש לבצע (to perform) את המשגת השלטון.
תיירות ספקולטיבית
תיירות ספקולטיבית מפיקה סדרות של סיורים מודרכים ברחובותיהן של ערים שונות (תיירות), אך הסיורים מתארים נקודות מבט עתידיות ואירועים שעדיין לא התרחשו (ספקולטיבית). הסיורים מועברים באמצעות הקלטות קוליות שאפשר להאזין להן בטלפון הנייד תוך כדי הליכה ברחוב. את התסכיתים כותבים יוצרים תושבי המקום, בסגנון שלעיתים מחקה סיורים באפליקציות תיירותיות רגילות, ולעיתים מדמה סיטואציות פומביות כמו צעדות מחאה, סיורי עיתונאים, מצגות למשקיעים ועוד.
תנועה מתנגדת
עניינו של מאמר זה הוא תנועה ופוטנציאל ההתנגדות שלה. המושג "תנועה מתנגדת" מתאר פעולה והפרעתה, מושג המכיל שני מאפיינים הפוכים: הזרימה הרצופה שבתנועה, ומה שמנסה להפריע ולהתנגד לה. תנועה מתנגדת בטבע יכולה להיות התנועה של מים החוצבים בסלע ומוצאים את דרכם דרך חלחול או פריצה. בהקשר פוליטי, תנועה מתנגדת יכולה להיות של רעיונות או אמונה כנגד המדינה, המשטר או סוגים שונים של כוח (כלכלי, חברתי, קולוניאלי).