Download full issue PDF

אובייקטים לא-צייתניים

רותי גינזבורג

אובייקטים שנוצרים, מאומצים ונישאים בידי מפגינים אינם רק תוספת למחאה; פעמים רבות הם חלק מרכזי ממנה ואף משפיעים על מהלכה. ההתמקדות באובייקטים מדגישה כיצד ההיבטים המטריאליים של המחאה שלובים בהיבטיה הסימבוליים, ומגלה שאובייקטים לא־צייתניים הם חלק מרשתות הכוללות את החומר שממנו הם עשויים, ואת דרכי הייצור, ההפצה וההפעלה שלהם. הוגים כמו לאטור, הוניג, מארס וגיבסון, שמציעים להחזיר את האובייקט למוקד החקירה כדי לחשוב על היחסים בין הסובייקט לאובייקט, מאפשרים לראות כיצד האובייקטים פועלים ומפעילים את המחאה ולבחון את ההפגנה עצמה מנקודת מבט חדשה.
Download PDF
גיליון 21

אלחוש

גיא דולב

בסיפור השני של בריאת האדם בספר בראשית, האל מבצע ביציר כפיו הליך פרוטו־רפואי לאחר שהפיל עליו שינה עמוקה, תרדמה חסרת תחושה. על מצע האלחוש הוא חולל באדם שינוי פרדיגמטי, והפך אותו מֵאדם היחיד לָאדם הראשון. אדם נעשה אז לבעל מין ולפרט הראשון מתוך מין: הוא הובחן מהנקבה, שנוצרה מצלעו, במינו כזכר, ועתידו כאַב למין האנושי המיר את היחידיות שלו בראשוניות, בכלליות ובאפשרות לקולקטיביות. הפריבילגיה של אדם – פריבילגיה בבחינת חוק פרטי – שלא לחוש כאב כשחווה נוצרה מגופו, מטרימה בטקסט המקראי את עונשה של חווה על האכילה מפרי עץ הדעת: היא וצאצאיותיה עוד תחושנה בכאבי הלידה כשאדם או אישה חדשים ייווצרו ברחמן וייצאו ממנו.
Download PDF
גיליון 21

הגנה עצמית

רפי רזניק

אחד מידידיי הוא טבעוני אדוק ופעיל למען בעלי חיים. פעם שידלתיו להודות שהוא הורג יתושים. זה מותר, הוא אמר, כי זו הגנה עצמית. אין הצדקה לאלימות שזוכה לתמיכה ציבורית רחבה כמו זו של ההגנה העצמית. בתוך עולם המושגים של הליברליזם המודרני, מובן מאליו בעינינו שאם יש מקרה שבו אפשר להצדיק אלימות, המקרה הזה יהיה הגנה על העצמי. בדמיון הקולקטיבי שלנו, זו המשבצת שאליה יוביל הצעד הראשון בסולם ההצדקות לאלימות מרגע שעזבנו את משבצת הפציפיזם הטהרני, ואנחנו מתגאים בכך שלא נרחיק מעבר למשבצת זו ולא נמשיך לצעוד אל הצדקות נוספות.
Download PDF
גיליון 21

בדס”ם

עופר פרצ'ב

בדס”ם הוא מושג-גג המאגד בתוכו סדרה של פרקטיקות וסדרי מחשבה המושתתים על יחסי כוח ארוטיים. הוא תופס מקום שולי אך הולך וגובר במיניות המודרנית, כאלטרנטיבה למין ההטרונורמטיבי, ולעיתים אף כתשתית לאורח חיים החותר נגד מוסכמות היסוד שלו. במאמר זה נעמוד על התפתחותו של המושג בדס”ם דרך תהליכי ההבניה הפוליטיים העומדים ביסוד כינונו על ידי דיון במקורותיו ושורשיו ההיסטוריים, והאופן שבו הוא מאתגר את השיח ההטרונורמטיבי ובו בזמן מתכתב עם עקרונותיו ושותף בשעתוקו. באמצעות הדיון המושגי, אציג פרקטיקות כמו שליטה או כניעה והסבת כאב וגרימתו כתשתית ליצירתו של אורח חיים ייחודי המכיל פוטנציאל להרחבת דפוסי החשיבה והפעולה של היחיד בחברה המערבית המודרנית בכפוף למסגרת השיחנית של כללי היסוד הליברליים.
Download PDF
גיליון 21