בדס”ם הוא מושג-גג המאגד בתוכו סדרה של פרקטיקות וסדרי מחשבה המושתתים על יחסי כוח ארוטיים. הוא תופס מקום שולי אך הולך וגובר במיניות המודרנית, כאלטרנטיבה למין ההטרונורמטיבי, ולעיתים אף כתשתית לאורח חיים החותר נגד מוסכמות היסוד שלו. במאמר זה נעמוד על התפתחותו של המושג בדס”ם דרך תהליכי ההבניה הפוליטיים העומדים ביסוד כינונו על ידי דיון במקורותיו ושורשיו ההיסטוריים, והאופן שבו הוא מאתגר את השיח ההטרונורמטיבי ובו בזמן מתכתב עם עקרונותיו ושותף בשעתוקו. באמצעות הדיון המושגי, אציג פרקטיקות כמו שליטה או כניעה והסבת כאב וגרימתו כתשתית ליצירתו של אורח חיים ייחודי המכיל פוטנציאל להרחבת דפוסי החשיבה והפעולה של היחיד בחברה המערבית המודרנית בכפוף למסגרת השיחנית של כללי היסוד הליברליים.