גיליון 6  אביב 2013
Download full issue PDF

אַרכֶה

סטאתיס גורגוריס

אני יכול לומר, אמנם בשעשוע מסוים אבל לא בלי להתכוון לכך, שבחרתי לעסוק במושג הפוליטי הראשון – ולו מבחינת שמו, אם לא מבחינות אחרות. אבל כפי שתראו, הניתוח שלי נועד להראות כיצד בקריאה הראשונית בשמו (בארכה שלו, כביכול) המושג הזה הופך את כל המושגים של הראשון, או של האחד, לבלתי אפשריים, בלתי ניתנים להגדרה…
PDF only
גיליון 6

גלריה לאמנות

מאשה זוסמן

מה הקשר בין גלריה לאמנות למחשבה ופרקטיקה פוליטית? רוב האנשים לא רואים שום קשר ביניהן, או שהם רואים בגלריה אכסניה פוטנציאלית וזמנית לתערוכות או פרויקטים שעוסקים בנושאים שנהוג להגדירם כפוליטיים, כלומר בעיקר כאלה המתייחסים לשאלות של שלטון, שליטה וכוח. גלריה לאמנות, במיוחד בהקשר המקומי העכשווי, נקשרת לרוב או עם ״בוטיקים״ שמציגים ומוכרים יצירות אמנות,…
PDF only
גיליון 6

נפש

יונתן ורטהיים סואן

לפחות במסגרת מסורת המחשבה שראשיתה ביוון, נדמה שהשאלה בדבר הפוליטיות של הנפש אינה ותיקה יותר מהשאלה ההפוכה לכאורה – בדבר ה”נפשיות” של הפוליס. באותם חיבורים ראשונים שעוסקים בין היתר בנפש ובמדינה, בראשם ה”פוליטיאה” של אפלטון וה”פוליטיקה”, “על הנפש” ו”האתיקה הניקומאכית” של אריסטו, הדיבור על האחת נגוע מראשיתו בדיבור על האחרת. בלבו של הדיאלוג האפלטוני…
PDF only
גיליון 6

סובייקטיביות

אמיל בנווניסט

אם השפה (langage) היא כלי תקשורת, כפי שנהוג לומר, מה מקנה לה את התכונה הזאת? אולי זו שאלה מפתיעה, כמו כל שאלה שמאתגרת את המובן מאליו, אבל לפעמים מועיל לבקש מן המובן מאליו להצדיק את עצמו. שתי תשובות עולות בדעתנו בזו אחר זו. הראשונה היא שכך משתמשים בשפה בפועל, ללא ספק משום שהאדם לא…
PDF only
גיליון 6

שוויון

שוויון

בלב הפרויקט הלקסיקלי ניצבת השאלה “מהו x?”, המאפיינת את החקירה הפילוסופית מאז סוקרטס. סוקרטס, כידוע, חקר את בני שיחו על אודות המושגים שבהם השתמשו והתיימרו להבין, ודרש מהם הגדרות מדויקות של רטוריקה, צדק, אומץ לב, חסידות וכו’. ההנחה של סוקרטס, שגם הפרויקט הלקסיקלי אימץ אותה במידה רבה, היא שהשימוש היומיומי במושגים עלול להיות בעייתי,…
PDF only
גיליון 6

תרגום

ז’ק לזרה

יש סיבות דוחקות לבחון מחדש את מושג ה”תרגום” כ”מושג פוליטי”. הקושי הוא לדעת איזה סוג של “תרגום” אנחנו מבקשים לבחון מחדש, בין היתר משום שהעיסוק בתרגום – הן בתיאוריה והן בפרקטיקה – מבוסס רובו ככולו על ההבחנה המשתקת, למרות (ואולי דווקא בגלל) היותה מוסמכת, בין שימושים אינסטרומנטליים לשימושים שאינם אינסטרומנטליים בשפה.
PDF only
גיליון 6