המתבונן במסורות דומיננטיות בפילוסופיה האירופית (במיוחד בפילוסופיה הטרנסצנדנטלית מקאנט עד הוסרל), וכן במסורת מסוימת של ניתוח דקדוקי שהתגלגלה מן העת העתיקה אל לב ליבה של הבלשנות הסטרוקטורלית (יאקובסון, בנווניסט), יופתע לגלות ששוררת ביניהן הסכמה בדבר קיומו של קשר הדוק בין עצם האפשרות של מחשבה רפלקסיבית לבין השימוש בכינויי גוף – סמניה של “הסובייקטיביות בשפה”

איננו בני זמנו של האסון, כאן ההבדל שלו, וההבדל הזה הוא איום האחווה שלו. האסון יהא בנוסף, בעודפות, עודפות המסומנת רק כאובדן לא טהור. לפעמים למות נותן לנו הרגשה (ללא ספק מוטעית), לא שאנחנו נוטשים את עצמנו לאסון, אלא הרגשה שאילו מתנו, היינו נמלטים ממנו. מוריס בלאנשו, כתיבת האסוןi בספרו לשון לרע טוען עדי אופיר […]

“העבירה המושלמת” אינה כרוכה בחיסול הקורבן או העדים […] אלא בהשגת שתיקתם של העדים, חירשות השופטים ואי-עקביותה (אי שפיותה) של העדות. ז”פ ליוטאר, הדיפרנד בראיון שנערך עם הסופר והמשורר יצחק לאור לרגל צאת ספרו “אהבת עולם”, שאל המראיין יוני ליבנה את הסופר מדוע, בניגוד להצהרתו המוקדמת, לא כתב ספר על הפרשה הציבורית שבה נטען כלפיו […]

1זיקה מולדת ואובדנה המושג “זיקה מולדת” מוצע כהשלמה למושג “קשר דם”, שבו משתמשים בדרך כלל כדי לסמן את הקשר בין ילד לבין הוריו מולידיו. בעוד קשר דם מדגיש את שיוכו של הילד לשושלת משפחתית (bloodline), המושג “זיקה מולדת” הוא המובן שמעניק הילד לקשר הדם – המובן של השתייכותו למולידיו.iאמנם ההתפתחויות שחלו בידע על המטען הגנטי […]

הקדמה: להעמיד את המוסר על הרגליים החשיבות והאתגר הפילוסופיים של לשון לרע נעוצים לא רק בכך שהוא תר אחר תשובה חדשה ושונה לשאלה מהו מוסר, אלא בטענה כבדת המשקל שלפיה יש לנסח את השאלה עצמה באופן הפוך. הפוך בראש ובראשונה מן המקובל במסגרת השיח הפילוסופי הקאנוני, אבל גם בזירה המשפטית והתקשורתית, בקרב ארגוני זכויות אדם […]

מבוא “העולם הזה” מתפקד כרכיב מהותי בשתי משימות שונות העומדות ביסוד לשון לרע, אך כלל לא ברור אם לצירוף לשוני זה יש אותו מובן בשני המקרים. המשימה הראשונה של הספר היא ניסוח תורת מוסר אימננטית, כזו המיוסדת על נתוני העולם הזה ומכוונת אליהם, בלי להסתמך על עוגן טרנסצנדנטי. המשימה השנייה היא שיקום נקודת מבט מוסרית […]

גיליון זה של מפתח הוא הגיליון הראשון שרואה אור אחרי יציאתו לגמלאות של פרופסור עדי אופיר. עדי היה העורך המייסד של כתב העת, והקים את קבוצת הלקסיקון למחשבה פוליטית במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב שבמסגרת פעילותה מתפרסם כתב העת ומתקיימת סדרת הכנסים הלקסיקליים למחשבה פוליטית ביקורתית. ואולם יציאתו של עדי לגמלאות כלל אינה […]

ציבורים קוסמופוליטיים הם כוח עולה בפוליטיקה הגלובלית. הנוכחות הכובשת שלהם מתבטאת בשורה של מיזמים תזזיתיים, הנעים מהתקפות הסייבר המתוקשרות של קולקטיב ההאקרים אנונימוס, דרך האקטיביזם הויראלי שתועד בסרט הדוקומנטרי קוני 2012,ועד להתגייסות של מתנדבים מכל רחבי העולם לשרטוט מפות דיגיטליות של אזורים מוכי אסון ולאימוץ הנרחב של הרגלים ביתיים לחיים אקולוגיים.i למרות ההבדלים הברורים בדרגות […]

הפילוסופיה היוונית נולדה בעיר.i ההיסטוריה של הפילוסופיה (המערבית) היתה תמיד כרוכה בחיי הכרך. יותר משהפילוסופים חשבו על העיר עצמה, הם חשבו דרכה ובאמצעות זוויות המבט המרובות והמשתנות שהציעה. פילוסופים רבים חשבו וכתבו גם מחוץ לעיר, כמובן – במנזרים, על פסגות הרים או ביערות אפלים, אבל גם שם חשבו רובם על העולם האנושי בעיקר דרך ריבוי […]

את הדיון במושג “מאבק משותף”, בקשר לספרו המונומנטלי של עדי אופיר לשון לרע, אפתח בשני ציטוטים.i הראשון, מתוך דבריה של אשת החינוך והפעילה הפוליטית הפמיניסטית נבילה אספניולי. הדברים נישאו בכנס על התנגדות לא-אלימה שקיימה קואליציית נשים לשלום בדצמבר 2014: אחד החסמים שמונעים היווצרות סולידריות חיונית בין מאבקים לשחרור מדיכוי הוא השתרשות השיח של ההיררכיה של […]