ריבונות העם

דני פילק

“ריבונות העם” היה למושג מרכזי במאבקים הדמוקרטיים מהמאה השבע-עשרה ועד למאבקים האנטי-קולוניאליים במאה העשרים. אמנם, בימים אלה של תחילת המאה העשרים-ואחת דומה שהוא כבר איננו מושג משמעותי בשיח הפוליטי, אך הוא עדיין מופיע בשיח של התנועות הפופוליסטיות הצומחות במערב אירופה ובדרום אמריקה.
PDF only
גיליון 4

שיר פוליטי

חנן חבר

לכאורה, כל שיר יכול להיות פוליטי. אם נעמיד ביסוד הגדרתנו את השיר הפוליטי כשיר שפועל פעולה לשונית פוליטית הרי ששיר לירי שפועל בהקשרים חברתיים מתאימים יכול לפעול פעולה פוליטית. את הפוליטיות של השיר הלירי, המערערת את מערכת יחסי הכוח שמולה היא פועלת, יש לקרוא בתוך ההקשר שבתוכו הוא נכתב ונקרא.
PDF only
גיליון 4

אוניברסיטה

ענת מטר

מורשתן של האקדמיה האפלטונית ושל האוניברסיטה הימי-ביניימית ניכרת היטב בתווי האוניברסיטה של העת החדשה. למרות זאת, ההתפתחות הדרמטית מאוניברסיטה טרום-מודרנית לאוניברסיטה מודרנית ופוסט-מודרנית מכוונת אותי להתמקד כאן במוסד האוניברסיטאי הליברלי, כפי שהתארגן בשלהי המאה השמונה-עשרה והתגבש במהלך המאה התשע-עשרה והמאה העשרים.
PDF only
גיליון 3

אינטליגנציה

עודד צפורי

הדיון השגור במושג האינטליגנציה מתקיים בתוך השיח הפסיכולוגי ועוסק בצורות היעילות והנכונות ביותר למדוד אינטליגנציה, בשאלת המתח בין יסודותיה הביולוגיים ליסודותיה החברתיים, ובשאלה אם היא מייצגת תכונה מנטלית אחת או אוסף של תכונות כאלו. בעקיפין, ובעיקר דרך הדיון במתח בין תורשה לסביבה, עולה ההקשר שבתוכו נטועה האינטליגנציה שהפסיכולוגים עוסקים בה– הקשר של אי-שוויון.
PDF only
גיליון 3

אלימות

אריאל הנדל

את מסתו הידועה על ביקורת האלימות פותח בנימין בהצהרה, שאת האלימות יש לבחון אך ורק בזיקתה לחוק ולצדק. דומה שרוב התיאורטיקנים של האלימות דנים בה בזיקתה לחוק ולמוסדות המדינה. מקס ובר כתב על המונופול של המדינה על אמצעי האלימות, אנתוני גידנס חקר את “מדינת הלאום והאלימות”, חנה ארנדט דנה בכך בחיבורה “על האלימות”.
PDF only
גיליון 3

אלימות המונים

יהונתן אלשך

המושג אלימות המונים מציין ומאפיין סיטואציות שבהן אוכלוסיות מגוונות נופלות קורבן לתצורות רבות ושונות של אלימות פיזית, המופעלות נגדן על ידי מגוון רחב של אוכלוסיות בשל סיבות שונות ומניעים רבים. זוהי אלימות המונים בשל ההמונים שנופלים לה קורבן, אבל חשוב יותר, בגלל ההמונים שמחוללים אותה.
PDF only
גיליון 3

ביטחון אישי

רונן אידלמן

בזמן האינתיפאדה השנייה, בעקבות גל פיגועי ההתאבדות במרכזי הערים בישראל, גדל מספר המאבטחים שעמדו בכניסה למבני ציבור בצורה משמעותית. תקנות וחוקים חדשים דרשו שבכניסה לכל מבנה ציבור – חנות, בית קפה, בר, מסעדה – יוצב מאבטח. המרחב סומן, הוגדר ונתחם, ונדרשה שליטה מלאה על כל הנכנסים והיוצאים ממנו.
PDF only
גיליון 3

הון אנושי

מישל פֶר

התומכים בסדר יום פרוגרסיבי חדש, בין אם הם קוראים לשמאל לרענן את עצמו בהתאם לקווים מודרניים יותר או להחזיר לעצמו את ערכיו הישנים, מסכימים לפחות על הצורך לשבור את ההגמוניה של הניאו-ליברליזם. כשמטרה זו לנגד עיניהם, תומכי ה”מודרניזציה” ממליצים על דרך שאינה יותר מאשר טיפול במשככי כאבים.
PDF only
גיליון 3

גועל

חנה פרוינד-שרתוק

“תחושת הגועל מנשים מבוגרות מושרשת עמוק כל כך בהוליווד, עד שאפילו כשהתפקיד מיועד במפורש לאשה מבוגרת, איש אינו רוצה לראות אשה מבוגרת באמת על המסך.” דברים אלה מצוטטים בכתבה שהתפרסמה לאחרונה ב”גרדיאן” ואחר כך ב”הארץ” ועסקה בתופעה השכיחה של ליהוק גברים מזדקנים לתפקיד בני זוגן של נשים צעירות מאוד.

PDF only
גיליון 3

סבל

סמדר בוסתן

הסבל הוא מרכיב בסיסי של ההתנסות החיה, המגדיר אותנו כישויות רגישות. הייחוד שלו ביחס לתחושות אנושיות אחרות נובע משלושה מאפייני יסוד שהצגתם ההדרגתית תאפשר לנו לחשוף את הקשיים בהגדרתו. חשוב להעלות מאפיינים אלה בטרם נתייחס להוויית הסבל, כי באמצעותם יתבררו נקודות העיוורון שמטלטלות את הדיון כולו.
PDF only
גיליון 3