שארות קווירית

עמליה זיו

המושג “שארות קווירית” (queer kinship) הוא מחד גיסא אוקסימורון, ומאידך גיסא נושא זיקה תיאורית למציאות ולחוויה היומיומית של א.נשים רבים – סובייקטים קווירים המקיימים סוגים שונים של קשרים החורגים מההמשגה המסורתית של שארות, ועם זאת מובנים על ידיהם ועל ידי אחרים כקשרי שארות. הדיון שאציע במושג “שארות קווירית” יצביע על הריבוי שמקופל בו לאור הפוליסמיות של המונח “קוויר” וההבנות התיאורטיות השונות של שארוּת. לכן, תחת הגדרה אחת מכריעה למושג, אציע מיפוי של טווח המשמעויות שהוא נושא – המובנים שהוצעו לו וההתנסויות שהוא מציין – ואצביע על האופנים שבהם כל אחד מאיבריו של הצירוף “שארות קווירית” מאתגר ומאייך את משנהו.
Download PDF
גיליון 15

רצח אם

מירי רוזמרין

המושג “רצח אם” (matricide) מצביע על העמדה המיוחסת לאם במודל הנפש האדיפלי, כדמות ששלילת היחסים עימה היא תנאי הכרחי לכינונו של סובייקט. מקורו של המושג בזרם של הפילוסופיה הפמיניסטית הפסיכואנליטית, שבה המושג “רצח אם” משמש כקטגוריה אנליטית שתפקידה להמשיג את עמדת האם בפסיכואנליזה ובתרבות המערבית. כקטגוריה אנליטית, המושג מבקש לזהות כיצד מבנים תיאורטיים ותרבותיים מוחקים את האפשרות לחשוב על האם והאימהי כהיבט של הסובייקטיביות של האם, כמו גם של יילודי־אם, כלומר בניה ובנותיה של התרבות המערבית בכללה.
Download PDF
גיליון 15

רצח אב

אפרת אבן צור

המושג “רצח אב”, מעבר להוראתו הקונקרטית שעניינה מעשה אלים, קטלני ופלילי בתוך המשפחה, משמש בשיח הפסיכואנליטי לתיאור פנטזיה המקושרת לתסביך אדיפוס. הדיון של פרויד במשאלה האדיפלית ביחס לרצח האב מוכרת לרבים מעיסוקו בהתפתחות האישיות של היחיד, אולם לצד זאת התייחס פרויד בכמה מכתביו הבולטים גם למשמעויות הפוליטיות והחברתיות של רצח האב. במאמר הנוכחי אבקש לבחון את המושג “רצח אב” בהקשרו הפוליטי. כחלק מכך, וכפי שיובהר בהרחבה בהמשך, “האב” יובן כאן בעקבות פרויד וממשיכיו כשָקוּל לריבון בעל הסמכות השלטונית. בתוך כך ייבחנו למעשה שתי סוגיות מרכזיות: הקֶשר בין חוק ובין אלימות, והסוגיה היסודית של הלגיטימיות הפוליטית.
Download PDF
גיליון 15

אלימות אינטימית | מחשבות קורונה

רות פרסר

כשבועיים לאחר שהתגלה מקרה ההדבקה הראשון בנגיף הקורונה החלה ממשלת ישראל ליישם מדיניות של “ריחוק חברתי”, לרבות איסור על קיום אירועים והתקהלויות, השבתת מערכת החינוך, סגירת עסקים והוצאתם של עובדים לחופשות ללא תשלום. במהירות וביעילות, תוך אכיפה מוגברת והטלת קנסות, החל המרחב הציבורי להתפוגג. הנחת העבודה של משרד הבריאות והמטה לביטחון לאומי (להלן המל”ל) – הגורמים האמונים על ניהול ה’אירוע’ כפי שהוגדר משבר הקורונה – היתה שהבית הוא מקום בטוח, שלכולם יש בית לשהות בו ושצמצום המגע האנושי לבני משפחה מדרגה ראשונה המתגוררים יחד מבטיח את בריאות הציבור.

Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה

פוסט-עבודה | מחשבות קורונה

אורית יושינסקי טרופין

“פוסט-עבודה” (post-work) הוא אחד המושגים הזוכים לעדנה מחודשת בדיונים על פוסט-קפיטליזם בשנים האחרונות. המושג מתקשר למאבק הגותי ופוליטי של תנועות התנגדות-לעבודה (anti-work), ומשמעותו חיים בחברה שבה שעות העבודה מצומצמות או שהעבודה בה מבוטלת כליל.
Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה

הספרה הפרטית | מחשבות קורונה

צבי טריגר

אחת ההבחנות מאירות העיניים של החשיבה הפמיניסטית בשלהי המאה ה-19 היתה ההתבוננות הביקורתית ב”תיאוריית הספֵרות הנפרדות”. תיאוריה זו הצדיקה את חלוקת העבודה בין גברים לנשים בחברה באמצעות היגיון דומה לתֵזת “נפרד אך שווה”, שהצדיקה הפרדה בין גזעים בארצות הברית במוסדות חינוך, בתחבורה הציבורית וכדומה.
Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה

המשפחה הגרעינית | מחשבות קורונה

מתן בורד

המושג ״משפחה גרעינית״ הפך בעקבות משבר הקורונה לביטוי שגור בקרב הפוליטיקאים והפקידים האחראים על ניהול המשבר. עובדה זו בלטה ביתר שאת סביב סדר פסח תש״פ, כאשר מספר החיפושים של המונח בגוגל שבר שיא חדש בעקבות הדיונים בממשלה ובתקשורת על הגבלות התנועה שיחולו במהלך החג.
Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה

פטרנליזם | מחשבות קורונה

אסף ש. בונדי

המושג פטרנליזם מתייחס בראש ובראשונה לאופן שליטה ‘אבהי’ – על פי רוב במסגרת מדינתית – באמצעות מערכת חוקים, המגלמת משמעת וכפייה לצד הגנה ודאגה ליחידים ולרווחתם. מקור המושג פטרנליזם במסגרת המשפחתית, בה הוא מבטא את התפיסה ולפיה האב (Pater) רציונלי יותר מהנשים ומהילדים, שהחלטותיהם מבוססות על רגשות או על דחפים, ועל כן הם ראויים לאוטונומיה מופחתת מחד גיסא ולהגנה וטיפול מאידך גיסא.
Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה

“אלה שמות”: מחשבה פוליטית בָּעברית – פתח דבר

אסף תמרי

“אלה שמות”: מחשבה פוליטית בָּעברית, הגיליון הארבעה-עשר של מפתח המונח לפניכם, הוא ניסיון לבחון את פוריותה ומשמעותה הפוליטית של העבודה המושגית בעברית (דווקא) מתוך עיון בכמה “שמות” המאכלסים את השפה הזאת. הווי אומר: הוא מוקדש לפעולת המשגה שאינה רואה בעברית שפה מקרית, שקופה לעבודה התיאורטית ושקולה לכל שפה אחרת.
Download PDF
גיליון 14

בעל חיים

יואב קני

בעשורים האחרונים, במסגרת מה שכבר זכה לכינוי ״המפנה החייתי״ במדעי הרוח והחברה, פילוסופים ותיאורטיקנים פוליטיים מביעים עניין הולך וגובר בשאלות הנוגעות ליחסים המורכבים שבין האנושי לחייתי, ובפרט לשאלת הקשר בין המובנים הפוליטיים והמובנים החייתיים של החיים ושל הקיום הגופני.
Download PDF
גיליון 14