פוסט-עבודה | מחשבות קורונה

אורית יושינסקי טרופין

“פוסט-עבודה” (post-work) הוא אחד המושגים הזוכים לעדנה מחודשת בדיונים על פוסט-קפיטליזם בשנים האחרונות. המושג מתקשר למאבק הגותי ופוליטי של תנועות התנגדות-לעבודה (anti-work), ומשמעותו חיים בחברה שבה שעות העבודה מצומצמות או שהעבודה בה מבוטלת כליל.
Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה

הספרה הפרטית | מחשבות קורונה

צבי טריגר

אחת ההבחנות מאירות העיניים של החשיבה הפמיניסטית בשלהי המאה ה-19 היתה ההתבוננות הביקורתית ב”תיאוריית הספֵרות הנפרדות”. תיאוריה זו הצדיקה את חלוקת העבודה בין גברים לנשים בחברה באמצעות היגיון דומה לתֵזת “נפרד אך שווה”, שהצדיקה הפרדה בין גזעים בארצות הברית במוסדות חינוך, בתחבורה הציבורית וכדומה.
Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה

המשפחה הגרעינית | מחשבות קורונה

מתן בורד

המושג ״משפחה גרעינית״ הפך בעקבות משבר הקורונה לביטוי שגור בקרב הפוליטיקאים והפקידים האחראים על ניהול המשבר. עובדה זו בלטה ביתר שאת סביב סדר פסח תש״פ, כאשר מספר החיפושים של המונח בגוגל שבר שיא חדש בעקבות הדיונים בממשלה ובתקשורת על הגבלות התנועה שיחולו במהלך החג.
Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה

פטרנליזם | מחשבות קורונה

אסף ש. בונדי

המושג פטרנליזם מתייחס בראש ובראשונה לאופן שליטה ‘אבהי’ – על פי רוב במסגרת מדינתית – באמצעות מערכת חוקים, המגלמת משמעת וכפייה לצד הגנה ודאגה ליחידים ולרווחתם. מקור המושג פטרנליזם במסגרת המשפחתית, בה הוא מבטא את התפיסה ולפיה האב (Pater) רציונלי יותר מהנשים ומהילדים, שהחלטותיהם מבוססות על רגשות או על דחפים, ועל כן הם ראויים לאוטונומיה מופחתת מחד גיסא ולהגנה וטיפול מאידך גיסא.
Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה

“אלה שמות”: מחשבה פוליטית בָּעברית – פתח דבר

אסף תמרי

“אלה שמות”: מחשבה פוליטית בָּעברית, הגיליון הארבעה-עשר של מפתח המונח לפניכם, הוא ניסיון לבחון את פוריותה ומשמעותה הפוליטית של העבודה המושגית בעברית (דווקא) מתוך עיון בכמה “שמות” המאכלסים את השפה הזאת. הווי אומר: הוא מוקדש לפעולת המשגה שאינה רואה בעברית שפה מקרית, שקופה לעבודה התיאורטית ושקולה לכל שפה אחרת.
Download PDF
גיליון 14

בעל חיים

יואב קני

בעשורים האחרונים, במסגרת מה שכבר זכה לכינוי ״המפנה החייתי״ במדעי הרוח והחברה, פילוסופים ותיאורטיקנים פוליטיים מביעים עניין הולך וגובר בשאלות הנוגעות ליחסים המורכבים שבין האנושי לחייתי, ובפרט לשאלת הקשר בין המובנים הפוליטיים והמובנים החייתיים של החיים ושל הקיום הגופני.
Download PDF
גיליון 14

השם המשתתף

מרחב ישורון

הדברים הבאים מוקדשים לבירור יחסי הקרבה המתקיימים בעברית בין דברים שונים הנקראים באותו שם או מסתעפים מאותו שורש. בכוונתי להתבונן בעברית כפי שהיא מופיעה על עברה ומקורותיה ועד לדיבור העכשווי, לקרוא בשמות, לבחון מטאפורות ולקחת ברצינות משחקי מילים, מתוך הנחה שאלה מופעי לשון שבהם השפה מעידה על עצמה.
Download PDF
גיליון 14

עירוב

מרב ג'ונס

על פי דין תורה, אסור לטלטל חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים בשבת. כדי לענות על הצורך בטלטול בשבת הנחוץ לקיום חיי קהילה, ובפרט כדי לאפשר ארוחות משותפות ליותר מבית אב אחד בשבת, הגו חז”ל כלי הלכתי בשם “עירוב”.

Download PDF
גיליון 14

עלייה

עידו הררי

שאלת היחסים בין המושג “עלייה” בעברית החדשה לבין לשון זו עצמה היא סבוכה ונפתלת. כמו מילים רבות, ויש שיאמרו כמו הלשון כולה, נמצאת הוראתה של המילה “עלייה” בלשון ימינו שונה ומצומצמת מהוראותיה השונות לאורך גלגולי הלשון.
Download PDF
גיליון 14

יד ישראל תקיפה

כרמה בן יוחנן

מאמר זה עוסק בשימושים עכשוויים בדברי הרמב״ם, ובפרט במגוון הפרשנויות שמעניקים רבנים אורתודוקסים כיום לצירוף ״יד ישראל תקיפה״. הוא מתמקד בשימוש הייחודי שעושים בצירוף זה רבני הציונות הדתית, אך מפעם לפעם אדרש גם לשימושים שעושים בו רבנים בני חוגים אחרים, ולו לשם השוואה.
Download PDF
גיליון 14