i.אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם תהלים ל״ט במאמר זה אבקש להשתמש במושג המקראי “לוח עדות”, המתייחס ללוחות הברית, כדי לרבד את המושג הבסיסי “צילום”, להעמידו לבחינה מחודשת ולהעשיר את השיח בעניינו. באמצעות מושג זה ארחיב את ההבנה של מהות הצילום כפעולה בעולם, באופן המשלים את השינויים שחלו במעמדו […]

1. הסוואה ליצור ערך לקסיקלי (to lexicalize)פירושו להפריד פריט לשוני מהמערכת הדקדוקית שאליה הוא שייך [ולחברו] לקונבנציות של דקדוק אחר – גיאטרי צ’קרבורטי ספיבקi “תוצאת החיקוי היא הסוואה […] אין זו שאלה של יצירת הרמוניה עם הרקע, אלא ביחס לרקע מוכתם (mottled), להיות בעל כתמים” – ז’אק לאקאןii הסוואה (camouflage) היא מושג צעיר יחסית, שהופיע […]

כשדרידה כתב על מחלת הארכיב, הוא ניסח את שאלת הארכיון כשאלה שאינה טרודה בעבר, כלומר לא בזמנם של המסמכים המופקדים בו, אלא בזמנה של קהילה שהוא מכתיב את יחסיה. “הארכיב”, הוא כותב, “תמיד היה עירבון (un gage), וככל עירבון – עירבון לעתיד”.i בארכיון, כך נדמה, נמצאה אפשרות לאחוז בבלתי ידוע, במה שלעולם לא תהיה לנו […]

מבוא במאמר זה אבחן את החלון כמושג, כאלמנט אדריכלי וכדימוי וירטואלי – בציור, בצילום ובקולנוע. אבקש לבחון כיצד החלון מתווה ומעצב טווח רחב של יחסים: מסגור הנראה, יצירת חיץ בין צופה לנצפה, הרחקה של הנצפה מן הצופה ושליטה בו, ומאידך גיסא יצירת אפשרות להתבוננות ולכמיהה אל מקום אחר או אל האחר השוכן בו. באמצעות סקירה […]

המתבונן במסורות דומיננטיות בפילוסופיה האירופית (במיוחד בפילוסופיה הטרנסצנדנטלית מקאנט עד הוסרל), וכן במסורת מסוימת של ניתוח דקדוקי שהתגלגלה מן העת העתיקה אל לב ליבה של הבלשנות הסטרוקטורלית (יאקובסון, בנווניסט), יופתע לגלות ששוררת ביניהן הסכמה בדבר קיומו של קשר הדוק בין עצם האפשרות של מחשבה רפלקסיבית לבין השימוש בכינויי גוף – סמניה של “הסובייקטיביות בשפה”

איננו בני זמנו של האסון, כאן ההבדל שלו, וההבדל הזה הוא איום האחווה שלו. האסון יהא בנוסף, בעודפות, עודפות המסומנת רק כאובדן לא טהור. לפעמים למות נותן לנו הרגשה (ללא ספק מוטעית), לא שאנחנו נוטשים את עצמנו לאסון, אלא הרגשה שאילו מתנו, היינו נמלטים ממנו. מוריס בלאנשו, כתיבת האסוןi בספרו לשון לרע טוען עדי אופיר […]

“העבירה המושלמת” אינה כרוכה בחיסול הקורבן או העדים […] אלא בהשגת שתיקתם של העדים, חירשות השופטים ואי-עקביותה (אי שפיותה) של העדות. ז”פ ליוטאר, הדיפרנד בראיון שנערך עם הסופר והמשורר יצחק לאור לרגל צאת ספרו “אהבת עולם”, שאל המראיין יוני ליבנה את הסופר מדוע, בניגוד להצהרתו המוקדמת, לא כתב ספר על הפרשה הציבורית שבה נטען כלפיו […]

1זיקה מולדת ואובדנה המושג “זיקה מולדת” מוצע כהשלמה למושג “קשר דם”, שבו משתמשים בדרך כלל כדי לסמן את הקשר בין ילד לבין הוריו מולידיו. בעוד קשר דם מדגיש את שיוכו של הילד לשושלת משפחתית (bloodline), המושג “זיקה מולדת” הוא המובן שמעניק הילד לקשר הדם – המובן של השתייכותו למולידיו.iאמנם ההתפתחויות שחלו בידע על המטען הגנטי […]

הקדמה: להעמיד את המוסר על הרגליים החשיבות והאתגר הפילוסופיים של לשון לרע נעוצים לא רק בכך שהוא תר אחר תשובה חדשה ושונה לשאלה מהו מוסר, אלא בטענה כבדת המשקל שלפיה יש לנסח את השאלה עצמה באופן הפוך. הפוך בראש ובראשונה מן המקובל במסגרת השיח הפילוסופי הקאנוני, אבל גם בזירה המשפטית והתקשורתית, בקרב ארגוני זכויות אדם […]