גלריה לאמנות

מאשה זוסמן

מה הקשר בין גלריה לאמנות למחשבה ופרקטיקה פוליטית? רוב האנשים לא רואים שום קשר ביניהן, או שהם רואים בגלריה אכסניה פוטנציאלית וזמנית לתערוכות או פרויקטים שעוסקים בנושאים שנהוג להגדירם כפוליטיים, כלומר בעיקר כאלה המתייחסים לשאלות של שלטון, שליטה וכוח. גלריה לאמנות, במיוחד בהקשר המקומי העכשווי, נקשרת לרוב או עם ״בוטיקים״ שמציגים ומוכרים יצירות אמנות,…
PDF only
גיליון 6

נפש

יונתן ורטהיים סואן

לפחות במסגרת מסורת המחשבה שראשיתה ביוון, נדמה שהשאלה בדבר הפוליטיות של הנפש אינה ותיקה יותר מהשאלה ההפוכה לכאורה – בדבר ה”נפשיות” של הפוליס. באותם חיבורים ראשונים שעוסקים בין היתר בנפש ובמדינה, בראשם ה”פוליטיאה” של אפלטון וה”פוליטיקה”, “על הנפש” ו”האתיקה הניקומאכית” של אריסטו, הדיבור על האחת נגוע מראשיתו בדיבור על האחרת. בלבו של הדיאלוג האפלטוני…
PDF only
גיליון 6

סובייקטיביות

אמיל בנווניסט

אם השפה (langage) היא כלי תקשורת, כפי שנהוג לומר, מה מקנה לה את התכונה הזאת? אולי זו שאלה מפתיעה, כמו כל שאלה שמאתגרת את המובן מאליו, אבל לפעמים מועיל לבקש מן המובן מאליו להצדיק את עצמו. שתי תשובות עולות בדעתנו בזו אחר זו. הראשונה היא שכך משתמשים בשפה בפועל, ללא ספק משום שהאדם לא…
PDF only
גיליון 6

שוויון

שוויון

בלב הפרויקט הלקסיקלי ניצבת השאלה “מהו x?”, המאפיינת את החקירה הפילוסופית מאז סוקרטס. סוקרטס, כידוע, חקר את בני שיחו על אודות המושגים שבהם השתמשו והתיימרו להבין, ודרש מהם הגדרות מדויקות של רטוריקה, צדק, אומץ לב, חסידות וכו’. ההנחה של סוקרטס, שגם הפרויקט הלקסיקלי אימץ אותה במידה רבה, היא שהשימוש היומיומי במושגים עלול להיות בעייתי,…
PDF only
גיליון 6

תרגום

ז’ק לזרה

יש סיבות דוחקות לבחון מחדש את מושג ה”תרגום” כ”מושג פוליטי”. הקושי הוא לדעת איזה סוג של “תרגום” אנחנו מבקשים לבחון מחדש, בין היתר משום שהעיסוק בתרגום – הן בתיאוריה והן בפרקטיקה – מבוסס רובו ככולו על ההבחנה המשתקת, למרות (ואולי דווקא בגלל) היותה מוסמכת, בין שימושים אינסטרומנטליים לשימושים שאינם אינסטרומנטליים בשפה.
PDF only
גיליון 6

בריאות

בשנים האחרונות הפך המושג בריאות למושג פוליטי מרכזי. תהליכי החילון, גם אם היו חלקיים ומורכבים, הפכו את הבריאות לסגולה ואת מקצועות הבריאות לסוכנים מרכזיים של “כוח הרועה”. בחברות “סומטיות”, שבהן הגוף הוא שדה שבו מתנהלים הסכסוכים החברתיים, בריאות היא מושג מרכזי, ועצם הגדרתו פוליטית.
Download PDF
גיליון 5

טפיל

אנדרס מ. י. גולסטאד

מן הקדוש אל השפֵל והקומי, ומשם אל המנוון וחסר הערך שאינו ראוי אלא להכחדה, מעטות הדוגמאות המסוגלות להמחיש את גמישותם הקיצונית, סתגלנותם ומעמדם הרעוע של מושגים כפי שעושה זאת מושג הטפיל. נתיב היסטורי מוזר זה עיצב את הטפיל כמונח יסודי להבנת מנגנוני ההדרה המצויים בלבן של חברות מערביות מודרניות.
PDF only
גיליון 5

טראומה עיקשת

אפי זיו

באמצעות המינוח “טראומה עיקשת” אני מבקשת לשיים את ההשפעות הנפשיות של מצבים חברתיים דכאניים מתמשכים על הנפש. מינוח חדש זה מתמקם בצומת שבין השיח הרפואי על טראומה ובין התיאוריה הביקורתית במחקר התרבות. בעיקר, אני מבקשת להרחיב את ההגדרה הדיאגנוסטית הרפואית של התסמונת הפוסט-טראומטית.
PDF only
גיליון 5

מדינה

רועי וגנר

בין אם אנחנו מבינים את הצמד שלטון-נשלטים כניגוד בינארי מהותי, או כאוסף קונטינגנטי של מיקרו-פרקטיקות, “המדינה המודרנית היא פרויקט שלטוני שאינו נשלם לעולם, שתכליתו לסמן שוב ושוב את הגבולות של מה שנתון לשליטה, המדינה היא לא רק דימוי של אחדות, אלא מרחב נשלט שהמאמץ הבלתי נגמר לסגירתו במכלול אחד הוא צורת קיומה.”
PDF only
גיליון 5

כעס

פטר סלוֹטֶרדיק

במשפט הראשון של המורשת האירופית, במשפט הפתיחה של האיליאדה, מופיעה המילה “כעס”, הרת גורל וחגיגית כמו צו שאין לסרב לו. כראוי לתפקידו במשפט הבנוי היטב, שם העצם “כעס” נמצא ביחסת המושא. “את הכעס שירי, אלָה, של אכילס בן פלאוס…”. הצבת המילה מבטאת פאתוס רב. איזה סוג של יחס כלפי הכעס מוצע למאזינים בפתח האפוס?
PDF only
גיליון 5