מושג

עדי אופיר

הרבה אנשים כותבים שירה, לא כולם שואלים “מהי שירה?”. מעטים שואלים זאת במנותק מן היצירה השירית שלהם, ומבין אלה רק מעטים עונים באמצעות המשגה של המונח “שירה”. הרבה פילוסופים חושבים באמצעות מושגים ועוסקים בחקירה מושגית, אבל רק מעטים שואלים “מהו מושג?”. אני מבקש להתחיל בבירור השאלה הזאת מן החקירה המושגית הראשונה – החקירה הסוקרטית.
PDF only
גיליון 4

סגנון

עילי ראונר

הצבתו של המושג “סגנון” באופק של המחשבה הפוליטית מבקשת להורות על הכללה מושגית הפוכה; הסגנון הוא מצע הנפרש מתחת לפני השטח של כל הגדרה של הפוליטי, או צל המוטל על פניה. השאלה “מהו סגנון” מניחה היענות אידיאלית או רדיקלית לבחינת הפוליטי בצורתו הלא-מפורשת ביותר. הסגנון נוכח בכל היגד פוליטי, בכל מעשה או אירוע פוליטי.
PDF only
גיליון 4

סְפָר

אריאל הנדל

“קנו קרקע,” המליץ מארק טוויין, “לא מייצרים אותה יותר”. ובכל זאת, כפי שאראה בהמשך, קרקע מיוצרת כל הזמן: במובנים ממשיים, כלכליים, סימבוליים ועוד. על המתח הזה, שבין כדור הארץ העגול והמוגבל באופן אינהרנטי, ובין אפשרויות הייצור של קרקעות (לא רק השתלטות על אדמות קיימות אלא ייצור ממשי של קרקע) אבקש לדבר באמצעות המושג סְפָר.
PDF only
גיליון 4

עקרון הכלכלה

דותן לשם

במפנה המאה הדהדה הטענה כי אנו נמצאים בעידן שבו “היוצא מן הכלל נהיה לכלל”. מצב שבו החוק מושעה ללא הרף. בזירה אחת השמיע אותה הפילוסוף הפוליטי ג’ורג’יו אגמבן, נוכח המצב שבו הריבון משעה את חוק המדינה; בזירה השנייה היא באה מפיו של הבישוף כריסוסטומוס מאוריאוי, שטען נגד השעיית החוק הקאנוני בכנסייה.
PDF only
גיליון 4

ריבונות העם

דני פילק

“ריבונות העם” היה למושג מרכזי במאבקים הדמוקרטיים מהמאה השבע-עשרה ועד למאבקים האנטי-קולוניאליים במאה העשרים. אמנם, בימים אלה של תחילת המאה העשרים-ואחת דומה שהוא כבר איננו מושג משמעותי בשיח הפוליטי, אך הוא עדיין מופיע בשיח של התנועות הפופוליסטיות הצומחות במערב אירופה ובדרום אמריקה.
PDF only
גיליון 4

שיר פוליטי

חנן חבר

לכאורה, כל שיר יכול להיות פוליטי. אם נעמיד ביסוד הגדרתנו את השיר הפוליטי כשיר שפועל פעולה לשונית פוליטית הרי ששיר לירי שפועל בהקשרים חברתיים מתאימים יכול לפעול פעולה פוליטית. את הפוליטיות של השיר הלירי, המערערת את מערכת יחסי הכוח שמולה היא פועלת, יש לקרוא בתוך ההקשר שבתוכו הוא נכתב ונקרא.
PDF only
גיליון 4

אוניברסיטה

ענת מטר

מורשתן של האקדמיה האפלטונית ושל האוניברסיטה הימי-ביניימית ניכרת היטב בתווי האוניברסיטה של העת החדשה. למרות זאת, ההתפתחות הדרמטית מאוניברסיטה טרום-מודרנית לאוניברסיטה מודרנית ופוסט-מודרנית מכוונת אותי להתמקד כאן במוסד האוניברסיטאי הליברלי, כפי שהתארגן בשלהי המאה השמונה-עשרה והתגבש במהלך המאה התשע-עשרה והמאה העשרים.
PDF only
גיליון 3

אינטליגנציה

עודד צפורי

הדיון השגור במושג האינטליגנציה מתקיים בתוך השיח הפסיכולוגי ועוסק בצורות היעילות והנכונות ביותר למדוד אינטליגנציה, בשאלת המתח בין יסודותיה הביולוגיים ליסודותיה החברתיים, ובשאלה אם היא מייצגת תכונה מנטלית אחת או אוסף של תכונות כאלו. בעקיפין, ובעיקר דרך הדיון במתח בין תורשה לסביבה, עולה ההקשר שבתוכו נטועה האינטליגנציה שהפסיכולוגים עוסקים בה– הקשר של אי-שוויון.
PDF only
גיליון 3

אלימות

אריאל הנדל

את מסתו הידועה על ביקורת האלימות פותח בנימין בהצהרה, שאת האלימות יש לבחון אך ורק בזיקתה לחוק ולצדק. דומה שרוב התיאורטיקנים של האלימות דנים בה בזיקתה לחוק ולמוסדות המדינה. מקס ובר כתב על המונופול של המדינה על אמצעי האלימות, אנתוני גידנס חקר את “מדינת הלאום והאלימות”, חנה ארנדט דנה בכך בחיבורה “על האלימות”.
PDF only
גיליון 3

אלימות המונים

יהונתן אלשך

המושג אלימות המונים מציין ומאפיין סיטואציות שבהן אוכלוסיות מגוונות נופלות קורבן לתצורות רבות ושונות של אלימות פיזית, המופעלות נגדן על ידי מגוון רחב של אוכלוסיות בשל סיבות שונות ומניעים רבים. זוהי אלימות המונים בשל ההמונים שנופלים לה קורבן, אבל חשוב יותר, בגלל ההמונים שמחוללים אותה.
PDF only
גיליון 3