“קנו קרקע,” המליץ מארק טוויין, “לא מייצרים אותה יותר”. ובכל זאת, כפי שאראה בהמשך, קרקע מיוצרת כל הזמן: במובנים ממשיים, כלכליים, סימבוליים ועוד. על המתח הזה, שבין כדור הארץ העגול והמוגבל באופן אינהרנטי, ובין אפשרויות הייצור של קרקעות (לא רק השתלטות על אדמות קיימות אלא ייצור ממשי של קרקע) אבקש לדבר באמצעות המושג סְפָר.