• אודות
  • קול קורא
  • הגיליון הנוכחי
    • אלימות פוליטית אזרחית
    • דעת-עשות
    • הורה
    • חדשנות
    • מדיטציה
    • פסאודו-פוליטי
    • פרטיות
  • גיליונות
    • גיליון 20
    • גיליון 19
    • גיליון 18
    • גיליון 17
    • גיליון 16
    • גיליון 15
    • מאמרי קורונה
    • גיליון 14
    • גיליון 13
    • גיליון 12
    • גיליון 11
    • גיליון 10
    • גיליון 9
    • גיליון 8
    • גיליון 7
    • גיליון 6
    • גיליון 5
    • גיליון 4
    • גיליון 3
    • גיליון 2
    • גיליון 1

מפתח

Mafte'akh

כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית


“אלה שמות”: מחשבה פוליטית בָּעברית – פתח דבר | אובייקטים לא-צייתניים | אוניברסיטה | אינטליגנציה | אלחוש | אלימות | אלימות אינטימית | מחשבות קורונה | אלימות המונים | אלימות פוליטית אזרחית | אני | אנלרנינג | אסון-ללא-אסון | אקסטריטוריאליות | אַרכֶה | ארכיון | ארכיון קדם־מדינתי | בדס”ם | ביטחון אישי | בית | בית ספר | בן הזמן | בעל חיים | בריאות | גבול | גועל | גילוי עריות | גיליון אוטופי – דברי פתיחה | גלריה לאמנות | דברים שנאמרו באירוע לכבוד הוצאת הספר ״מפתח: מבחר מושגים פוליטיים״, אוגוסט 2014 | דור ראשון | דימוי דיגיטלי | דימוי פוליטי | דמיון פוליטי | דמיון פוליטי משותף – הקדמה לגיליון 18 | דמיוני | דעת-עשות | האינדקס האלים | הגדרה | הגנה עצמית | הדאגה לעצמי | הווה | הון אנושי | הורה | הורות קווירית | הורשה | הזדהות | הכרזה | המחשבה הלקסיקלית-פוליטית ו”לשון לרע” של עדי אופיר | המשפחה הגרעינית | מחשבות קורונה | הסוואה | הספרה הפרטית | מחשבות קורונה | העולם הזה | הצדקה | השם המשתתף | השפה הערבית | וידוי | זיכרון מרחבי | זיקה מוּלֶדת | זכות השבות | חדר | חדשנות | חותמת חום | חיים | חיקוי קולוניאלי | חלון | חשיפה | טלוויזיה | טפיל | טראומה עיקשת | טראומה קווירית אורבנית | טריטוריה | יד ישראל תקיפה | יולדת | ילדוּת | ילדים | כללי המשחק | כסף | כעס | כריית נשים | לא מצחיק | לגיטימיות מדינתית | לוח עדות | ליברליזם שבטי | ללכוד | מאבק משותף | מאבק משיחי | מדד מגדר | מדיטציה | מדינה | מדינה | מדעי הרוח | מהגרות עבודה | מהירות | מורשת צבאית | מושג | מושגים פוליטיים של מחאה, אקטיביזם וידע: מבוא תיאורטי | מזרחיות | מיומנות | מינוריוּת | מיפוי-שכנגד | מלנכוליה | מסורתיות | מעקב השתתפותי | מערכת פוליטית | מקום | מקום ליהודי | מקוריות | מרחב בטוח | מרטיר | משחק | משחק תפקידים | משילות פיננסית | נורמלי | נפש | סבל | סגנון | סובייקט-אזרח | סובייקטיביות | סוד | סינקופה נופית | סְפָר | ספרות בקול הקורבן | עבודות שקופות | עובד ארכיון | עירוב | עלייה | עם | עם נבחר | עֲקירוּת | עקרון הכלכלה | ערב רב | ערב-רב | פדגוגיה פמיניסטית | פדגוגיה צילומית אקטיביסטית | פוטולקסיק – פתח דבר | פוטומונולוג | פוליטי | פוליטיקה פרפיגורטיבית | פוסט-עבודה | מחשבות קורונה | פופוליזם | פטרנליזם | מחשבות קורונה | פליטים | פנאי | פסאודו-פוליטי | פרטיות | פתח דבר | ציבורים קוסמופוליטיים | ציבורים/ציבורי-נגד | ציונות-דתית | צילום | צילום אוויר (מקור היסטורי) | צילום אוויר (פענוח תצ”א) | צילום אוויר (קהילה) | צילום אופקי | צילום אזרחים | רגולציה | רואָה-יורָה | ריבונות | ריבונות העם | רצח אב | רצח אם | רָשות הדיבור | שארות קווירית | שוויון | שיבה | שיר פוליטי | שכל ישר | שלטון | שמות, משפחה: פתח דבר | תגובות | תורה ומצוות | תיירות ספקולטיבית | תנועה | תנועה | תנועה מתנגדת | תרגום | תִרגום | إعلان | افتتاحيّّة | اللغة العربيّة | بلد בלד | جامعة | دولة | روتين | سِرّ | سيادة الشعب | عقيدة | عنف | عنف جماعي | غَرْب | لاجئون | ليلى | نقود |

הורשה

ורד ניסים

עבודותיה של ורד ניסים בצילום, פיסול ווידאו, עוסקות בהיבטים תרבותיים ואישיים המתגלים ומתגלגלים דרך הקשר בינה ובין הוריה. אמנותה חושפת את חייה וזהותה דרך מארג של יחסים משפחתיים, ציפיות ותקוות. ברבות מהעבודות אמה ואביה הם משתתפים פעילים ומרכזיים, ומבססים את נוכחותה של האמנית בתוך העבודה ומחוצה לה. היחסים האלה משמשים בעבודות כמצע להקשרים רחבים של מגדר, מזרחיות, עבודה, מעמד וקרבה אנושית.

Download PDF
גיליון 15

עבודות שקופות

רונה ברייר-גארב

את המושג ״עבודה שקופה״ או עבודה בלתי נראית (invisible work) טבעה הסוציולוגית ארלין קפלן-דניאלס (Kaplan-Daniels) במאמר ידוע משנת 1987, והוא מתייחס לעבודת הבית הנעשית במרחב הפרטי ללא תשלום. מכיוון שעבודה זו נעשתה ונעשית בעיקר על ידי נשים, הוקדש לאורך השנים מאמץ פמיניסטי מחקרי רב להגדיר מהי אותה עבודה שקופה ובלתי נראית.

Download PDF
גיליון 15

שארות קווירית

עמליה זיו

המושג “שארות קווירית” (queer kinship) הוא מחד גיסא אוקסימורון, ומאידך גיסא נושא זיקה תיאורית למציאות ולחוויה היומיומית של א.נשים רבים – סובייקטים קווירים המקיימים סוגים שונים של קשרים החורגים מההמשגה המסורתית של שארות, ועם זאת מובנים על ידיהם ועל ידי אחרים כקשרי שארות. הדיון שאציע במושג “שארות קווירית” יצביע על הריבוי שמקופל בו לאור הפוליסמיות של המונח “קוויר” וההבנות התיאורטיות השונות של שארוּת. לכן, תחת הגדרה אחת מכריעה למושג, אציע מיפוי של טווח המשמעויות שהוא נושא – המובנים שהוצעו לו וההתנסויות שהוא מציין – ואצביע על האופנים שבהם כל אחד מאיבריו של הצירוף “שארות קווירית” מאתגר ומאייך את משנהו.

Download PDF
גיליון 15

רצח אם

מירי רוזמרין

המושג “רצח אם” (matricide) מצביע על העמדה המיוחסת לאם במודל הנפש האדיפלי, כדמות ששלילת היחסים עימה היא תנאי הכרחי לכינונו של סובייקט. מקורו של המושג בזרם של הפילוסופיה הפמיניסטית הפסיכואנליטית, שבה המושג “רצח אם” משמש כקטגוריה אנליטית שתפקידה להמשיג את עמדת האם בפסיכואנליזה ובתרבות המערבית. כקטגוריה אנליטית, המושג מבקש לזהות כיצד מבנים תיאורטיים ותרבותיים מוחקים את האפשרות לחשוב על האם והאימהי כהיבט של הסובייקטיביות של האם, כמו גם של יילודי־אם, כלומר בניה ובנותיה של התרבות המערבית בכללה.

Download PDF
גיליון 15

רצח אב

אפרת אבן צור

המושג “רצח אב”, מעבר להוראתו הקונקרטית שעניינה מעשה אלים, קטלני ופלילי בתוך המשפחה, משמש בשיח הפסיכואנליטי לתיאור פנטזיה המקושרת לתסביך אדיפוס. הדיון של פרויד במשאלה האדיפלית ביחס לרצח האב מוכרת לרבים מעיסוקו בהתפתחות האישיות של היחיד, אולם לצד זאת התייחס פרויד בכמה מכתביו הבולטים גם למשמעויות הפוליטיות והחברתיות של רצח האב. במאמר הנוכחי אבקש לבחון את המושג “רצח אב” בהקשרו הפוליטי. כחלק מכך, וכפי שיובהר בהרחבה בהמשך, “האב” יובן כאן בעקבות פרויד וממשיכיו כשָקוּל לריבון בעל הסמכות השלטונית. בתוך כך ייבחנו למעשה שתי סוגיות מרכזיות: הקֶשר בין חוק ובין אלימות, והסוגיה היסודית של הלגיטימיות הפוליטית.

Download PDF
גיליון 15

אלימות אינטימית | מחשבות קורונה

רות פרסר

כשבועיים לאחר שהתגלה מקרה ההדבקה הראשון בנגיף הקורונה החלה ממשלת ישראל ליישם מדיניות של “ריחוק חברתי”, לרבות איסור על קיום אירועים והתקהלויות, השבתת מערכת החינוך, סגירת עסקים והוצאתם של עובדים לחופשות ללא תשלום. במהירות וביעילות, תוך אכיפה מוגברת והטלת קנסות, החל המרחב הציבורי להתפוגג. הנחת העבודה של משרד הבריאות והמטה לביטחון לאומי (להלן המל”ל) – הגורמים האמונים על ניהול ה’אירוע’ כפי שהוגדר משבר הקורונה – היתה שהבית הוא מקום בטוח, שלכולם יש בית לשהות בו ושצמצום המגע האנושי לבני משפחה מדרגה ראשונה המתגוררים יחד מבטיח את בריאות הציבור.

Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה

פוסט-עבודה | מחשבות קורונה

אורית יושינסקי טרופין

“פוסט-עבודה” (post-work) הוא אחד המושגים הזוכים לעדנה מחודשת בדיונים על פוסט-קפיטליזם בשנים האחרונות. המושג מתקשר למאבק הגותי ופוליטי של תנועות התנגדות-לעבודה (anti-work), ומשמעותו חיים בחברה שבה שעות העבודה מצומצמות או שהעבודה בה מבוטלת כליל.

Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה

הספרה הפרטית | מחשבות קורונה

צבי טריגר

אחת ההבחנות מאירות העיניים של החשיבה הפמיניסטית בשלהי המאה ה-19 היתה ההתבוננות הביקורתית ב”תיאוריית הספֵרות הנפרדות”. תיאוריה זו הצדיקה את חלוקת העבודה בין גברים לנשים בחברה באמצעות היגיון דומה לתֵזת “נפרד אך שווה”, שהצדיקה הפרדה בין גזעים בארצות הברית במוסדות חינוך, בתחבורה הציבורית וכדומה.

Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה

המשפחה הגרעינית | מחשבות קורונה

מתן בורד

המושג ״משפחה גרעינית״ הפך בעקבות משבר הקורונה לביטוי שגור בקרב הפוליטיקאים והפקידים האחראים על ניהול המשבר. עובדה זו בלטה ביתר שאת סביב סדר פסח תש״פ, כאשר מספר החיפושים של המונח בגוגל שבר שיא חדש בעקבות הדיונים בממשלה ובתקשורת על הגבלות התנועה שיחולו במהלך החג.

Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה

פטרנליזם | מחשבות קורונה

אסף ש. בונדי

המושג פטרנליזם מתייחס בראש ובראשונה לאופן שליטה ‘אבהי’ – על פי רוב במסגרת מדינתית – באמצעות מערכת חוקים, המגלמת משמעת וכפייה לצד הגנה ודאגה ליחידים ולרווחתם. מקור המושג פטרנליזם במסגרת המשפחתית, בה הוא מבטא את התפיסה ולפיה האב (Pater) רציונלי יותר מהנשים ומהילדים, שהחלטותיהם מבוססות על רגשות או על דחפים, ועל כן הם ראויים לאוטונומיה מופחתת מחד גיסא ולהגנה וטיפול מאידך גיסא.

Download PDF
גיליון 15 מאמרי קורונה
» קודם 1 … 5 6 7 8 9 … 20 הבא »